השואב המתחשב

ההנדסה באמת טובה. מיקרופון קטן בידית מאזין לקול אנושי ומכבה את המנוע בתוך עשירית שנייה, בצורה חלקה כל כך שנדמה שהמכונה מקשיבה בנימוס. ברגע שהחדר משתתק שוב, היא ממשיכה בדיוק מהמקום שבו עצרה, בלי שום עניין. לפי כל מדד טכני, זה שואב האבק המנומס ביותר שנבנה אי־פעם, והוא הפך את ניקוי השטיח בסלון לאחת המשימות הארוכות ביותר בבית.

אף אחד לא ביקש את זה, כי שואבי אבק רועשים מסיבה טובה. הרעש הוא הסיבה שאף אחד לא מדבר איתכם בזמן שאתם שואבים, וחלק גדול מהקסם של שאיבת אבק הוא עשרים דקות מקובלות חברתית שבהן אף אחד לא פונה אליכם. השואב המתחשב לוקח מכם את זה. במקומו הוא מציע מכונה שמתייחסת לכל הערה, לכל שאלה ולכל "סבא, תראה!" עליז כאל הוראה לעצור מיד ולהקשיב.

מה שקרה אחר כך היה צפוי לגמרי, ואף אחד לא צפה אותו. משפחות גילו שהשואב הוא מד מושלם לכמה מדברים בחדר. שטיח אחד, בבית שקט, נשאב באחת־עשרה דקות. אותו שטיח, עם שלושה אנשים וטלפון בחדר, לקח עד שעתיים, ובפעם אחת מתועדת, בביקור משפחתי בחג המולד, לא נגמר בכלל. בעלי הבית מדווחים שהשטיח הפך מאז לאגדה משפחתית.

היצרן אימץ את זה בשמחה. דגמים מאוחרים יותר מציגים על מסך קטן ספירה רצה של ההפרעות, ומשפחות מספרות שהן בודקות אותה בעניין תחרותי שבדרך כלל שמור לתוצאה של משחק כדורגל. סבא אחד, שצולם שואב ליד האח, מספר שהנכדה שלו גילתה שאם היא אומרת "שלום" כל תשע שניות, המכונה נשארת שקטה לנצח, והפכה את זה לתחביב העיקרי שלה. השטיח, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, נקי בערך בשליש.

מאחורי הבדיחה מסתתר רגע ביתי מוכר מאוד. מכשירים רועשים כמו שואבי אבק, בלנדרים ומייבשי שיער נוטים לעצור שיחות בין אם נרצה ובין אם לא, והרבה אנשים מצאו את עצמם צועקים מעל שואב אבק או מחכים שהרעש ייפסק כדי לסיים משפט. הבחירה בין לסיים מטלה לבין לדבר עם האנשים שגרים איתכם היא איזון יומיומי, וילדים במיוחד לא מתאזרים בסבלנות כשצריך לחכות.

אז השואב המתחשב הוא חסר תועלת בדרך המקסימה ביותר שאפשר: הוא תמיד בוחר בשיחה על פני השטיח. אם אי־פעם תמצאו את עצמכם קרועים בין לסיים לשאוב לבין להקשיב למישהו שרוצה את תשומת הלב שלכם, אולי כדאי הפעם לקבל את העצה של המכונה. כבו אותה והקשיבו. האבק עוד יהיה שם בעוד עשר דקות. האדם הקטן שמנופף מהספה, להוט לספר לכם משהו חשוב, אולי לא.