באוסטרליה יש אגם בצבע מסטיק
על אי קטן מול מערב אוסטרליה יש אגם ורוד כל כך שנראה צבוע, וגם כוס מהמים שלו נשארת ורודה, בזכות כמה דיירים זעירים ומלוחים מאוד.
טוסו מעל החוף הדרומי של מערב אוסטרליה ואולי תבחינו במשהו שנראה כמו טעות בקופסת הצבעים. באי מידל איילנד, האי הגדול ביותר בארכיפלג רשרש, רצועה של יער ירוק כהה מפרידה בין האוקיינוס הכחול העמוק לבין אגם בצבע ורוד בוהק שאי אפשר לטעות בו. קוראים לו אגם הילייר, והוא ורוד כל השנה.
האגם קטן: באורך של כ־600 מטרים וברוחב של כ־250 מטרים, עם שפה של מלח וחול לבנים מסביבו. מה שהופך אותו למוזר עוד יותר הוא שהצבע לא נובע מתעתוע של האור. קחו דגימה של המים בכלי שקוף והיא נשארת ורודה. אגמים רבים משנים צבע לפי השמיים או העונה. האגם הזה פשוט ורוד.
הסוד הוא מלח והחיים שאוהבים אותו. אגם הילייר מלוח בערך כמו ים המלח, מלוח הרבה יותר מדי בשביל רוב היצורים החיים. אחד שמשגשג שם הוא אצה ירוקה מיקרוסקופית בשם Dunaliella salina, שיכולה להתמודד עם מליחות של עד 35 אחוז, בערך פי עשרה ממי ים. היא חיה מאור השמש, וכדי להגן על עצמה מאור אולטרה־סגול חזק היא מייצרת כמויות גדולות של פיגמנט אדום, בטא־קרוטן, אותו פיגמנט שהופך גזר לכתום.
היא לא עובדת לבד. חוקרים שבדקו את מי האגם מצאו קהילה שלמה של חיידקים אוהבי מלח, כולל חיידק אדום בשם Salinibacter ruber. ביחד הדיירים הזעירים האלה ממלאים את המים בפיגמנטים אדמדמים. כשמסתכלים מלמעלה, מעל הקרקעית החולית והבהירה של האגם, האדום הופך לוורוד המסטיק שהפך את האגם למפורסם.
האגם מוכר כבר הרבה זמן. משלחת בריטית שמיפתה את החוף ציינה אותו בינואר 1802, כשהחוקרים ראו כל כך הרבה מלח מגובש ליד החופים שלו שאפשר היה להעמיס בו ספינה. מאוחר יותר, בסוף המאה התשע־עשרה, מישהו ניסה לעשות עסק מקציר המלח הזה, אבל המיזם ננטש אחרי כשנה. היום האי שקט, ורוב המבקרים רואים את האגם מטיסת נוף שיוצאת מהעיירה אספרנס.
אגמים ורודים הם לא ייחודיים לאוסטרליה; אגמים מלוחים אחרים ברחבי העולם מקבלים גוונים דומים כשאותם סוגים של מיקרובים פורחים. מה שהופך את אגם הילייר למיוחד הוא כמה יציב הצבע שלו, וכמה חדה הניגודיות נראית, מים ורודים, חוף לבן, עצים ירוקים וים כחול, הכול במבט אחד.
איך אנחנו יודעים שהצבע מגיע מיצורים חיים ולא ממינרלים? מדענים דגמו את המים וזיהו את האורגניזמים שבהם, מהאצה ועד החיידקים אוהבי המלח, וקשרו את הפיגמנטים שלהם לצבע. זו תזכורת לכך שחלק מהנופים המרשימים ביותר על כדור הארץ צבועים על ידי יצורים קטנים מכדי שנראה אותם, שעובדים בתוך מים שרובנו לעולם לא היינו חושבים עליהם כעל בית.
מקורות
מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.
- EarthDate — Flamingo-Pink Lakes (earthdate.org)
- Environmental Microbiome — Microbiome and metagenomic analysis of Lake Hillier, Australia (2022) (link.springer.com)
לקריאה נוספת
רקע כללי, לא הביסוס לעובדות שלמעלה. כל קישור מוביל לאתר אחר.
- Wikipedia — Lake Hillier (en.wikipedia.org)
מצאתם טעות?
ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.