ברווז הגיש תלונה על רעש נגד מזרקה

ברווז מצוי שגר בבריכת הנוי שבפארק בלקתורן הגיש תלונה רשמית על המזרקה שהותקנה במרכז הבריכה באפריל. בהודעה שנמסרה מהגדה הצפונית בעוצמה לא מבוטלת, תיאר הברווז את רעש המזרקה כבלתי פוסק, מיותר, ובמילותיו שלו, “מים שמעמידים פנים שהם עסוקים.” לתלונה היו עדים שני אנשים שטיילו עם כלבים, עגלת תינוק וגבר שאכל כריך, שאומר שעכשיו הוא מרגיש אחראי בחלקו.

המזרקה פועלת משבע בבוקר ועד רדת החשכה. הברווז, שמחזיק בגדה הצפונית מאז מרץ, אומר שההתקנה בוצעה בלי התייעצות, ושבשום שלב לא שאלו אף ציפור מתושבי המקום אם הבריכה צריכה עוד מים. “הבריכה,” ציין הברווז, “היא כבר מים.” הוא הוסיף שהיה מוכן לגמרי לדון באבן נוי קטנה, אבל סילון של רסס שנורה לאוויר כל אחת־עשרה שניות הוא עניין אחר לגמרי.

צוות הפארק סירב להגיב. דובר מטעם שלוש האגמיות שבקצה הרחוק של הבריכה אמר שלאגמיות אין עמדה בנושא, ואז שחה משם במהירות ניכרת, מה שמשקיפים פירשו כעמדה. תרנגולת המים המקומית לא הייתה זמינה לתגובה, כי צללה מתחת לעלי הנופר ברגע שהוזכרה המזרקה, כמו שהיא עושה בכל פעם שמשהו מוזכר. דגי הזהב לא הציגו עמדה פומבית, אבל נראו מתקבצים ליד הסילון.

התלונה מבקשת לכבות את המזרקה בין שתיים לארבע אחר הצהריים. כשנלחץ להסביר את משמעות השעות האלה, אמר הברווז רק שחלק מאיתנו מנסים לישון, ושהבריכה הייתה במשך שנים מסוגלת לגמרי לעשות את הרעש שלה בעצמה, כלומר שום רעש. עצומה נפתחה על הספסל הקרוב לפחי האשפה. עד כה יש עליה שלוש חתימות, כולן טביעות רגליים, וקצת לחם.

הקומדיה בנויה על משהו אמיתי בבריכות של פארקים. ברווזים וציפורי מים אחרות מתמקמים מהר בפינות אהובות, וכל מי שמבקר בקביעות בפארק שכונתי יזהה את אותן ציפורים מנמנמות באותה פינה שטופת שמש באותה שעה ביום. צליל חדש או מבנה חדש יכולים להטריד אותן לזמן קצר, ומי שצופים בהן קוראים לעתים קרובות דעות נחרצות לתוך נוצה סתורה או געגוע רם ונעלב. קשה לא לצדד בברווז.

אז בפעם הבאה שמזרקה תלחש לה ליד בריכה מלאה בציפורים מנמנמות, הקדישו מחשבה למי שהחזיק בגדה הזאת ראשון. המים לא באמת מעמידים פנים שהם עסוקים, והברווז לא באמת ממלא טפסים, אבל יש משהו מוכר מאוד ברצון שפינה שקטה תישאר שקטה. חלק מאיתנו, אחרי הכול, מנסים לישון. המזרקה לא הגיבה, ונכון לזמן הכתיבה היא עדיין פועלת.