אין דבר כזה קשיו טבעי
על השקית כתוב טבעי, בחנות אומרים טבעי, והוא לא טבעי, כי הקליפה שהוא יצא ממנה מכילה שמן שמגרה את העור בדומה לקיסוס הרעיל.
היכנסו כמעט לכל חנות ותמצאו שקיות קשיו שכתוב עליהן טבעי, או לא קלוי. הם נראים חיוורים, פשוטים ולא נגועים, כאילו נקטפו מהעץ באותו בוקר. הם לא. כל אחד מהם כבר עבר חום לפני שהגיע לשקית, והסיבה נעוצה בדרך המוזרה שבה הקשיו גדל ובמה שמקיף את האגוז בתוך הקליפה שלו.
קשיו לא גדל מוחבא בתוך פרי כמו גלעין של אפרסק. לפי חוקרת הגננות ג׳וליה מורטון, בספרה על פירות טרופיים שאוניברסיטת פרדו מפרסמת ברשת, הפרי האמיתי של עץ הקשיו הוא האגוז עצמו, שתלוי בקצה של גבעול נפוח שנקרא תפוח הקשיו. התפוח מבשיל למבנה צהוב או אדום באורך של כ־5 עד 11 סנטימטרים, והאגוז משתלשל מתחתיתו כאילו מישהו נזכר בו ברגע האחרון. מה שאנחנו אוכלים כקשיו הוא הגרעין דמוי הכליה שבתוך האגוז הזה.
הבעיה היא הקליפה. מורטון מתארת קליפה כפולה עם שרף צורב בתאים דמויי חלת דבש, והמרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן בארצות הברית מפרטים מה יש בשמן הזה: תריסר אלרגנים שונים, ביניהם קרדול וחומצה אנקרדית, שקרובים מבחינה כימית לחומרים המגרים של הקיסוס הרעיל, צמח מאותה משפחה. Healthline, בכתבה שנבדקה בידי דיאטנית קלינית רשומה, אומרת שקשיו טבעי בתוך הקליפה מכיל אורושיול בשמן שבין הקליפה לאגוז, ושהוא יכול לגרום לפריחה מאוחרת בעור, בדומה לזו שגורם הקיסוס הרעיל. ה־CDC מוסיף שהשמן גרם לבעיות עור אצל העובדים שקילפו את האגוזים, עד שציוד עיבוד מודרני הפך את זה לנדיר יותר.
אז צריך לטפל באגוז לפני שמישהו אוכל אותו. ב־1982 קישר ה־CDC התפרצות של פריחות לשקיות קשיו שעובדו רק חלקית, ובין האגוזים נשארו חתיכות קליפה. Healthline מוסיפה שגם קשיו שמסומן בחנויות כטבעי קולף ועבר טיפול בחום, בקלייה או באידוי, כדי להסיר שאריות של אורושיול. במילים אחרות, טבעי על שקית קשיו לא אומר שאף אחד לא נגע בו. זה אומר שהוא לא נקלה אחר כך בשביל הטעם.
תפוח הקשיו, בינתיים, כמעט לא יוצא מהמקומות שבהם הוא גדל. מורטון מסבירה למה: תפוחי קשיו טריים מתקלקלים מהר מאוד ומתחילים להירקב כבר אחרי יום אחד בטמפרטורת החדר. במקומות שבהם מגדלים קשיו, מרימים את התפוח ולועסים אותו בשביל המיץ, משמרים אותו בסירופ, מכינים ממנו ריבה וצ׳אטני, מיץ ויין, ובגואה מזקקים אותו למשקה חריף וחזק שנקרא פני.
וזה משאיר את רוב העולם במצב מוזר. בילינו את כל חיינו באכילת הזרע הקטן, הקשה והמבושל בקפידה, וכמעט אף אחד מאיתנו לא טעם את הפרי הרך שהוא תלוי ממנו. השם, לפחות, זוכר את הצמח כולו: המילון האטימולוגי המקוון מתחקה אחרי המילה האנגלית cashew עד לפורטוגזית acajú, מ־acajuba, שמו של העץ בשפת הטופי של ברזיל. החנות עדיין קוראת לאגוזים טבעיים. העץ יודע יותר טוב.
מקורות
מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.
- U.S. Centers for Disease Control and Prevention (MMWR, 1982) — Dermatitis associated with cashew nut consumption (cdc.gov)
- Healthline — Are Cashews Poisonous? All You Need to Know (healthline.com)
- Purdue University NewCROP — Julia F. Morton, Fruits of Warm Climates: Cashew Apple (hort.purdue.edu)
- Online Etymology Dictionary — cashew (etymonline.com)
מצאתם טעות?
ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.
להעביר הלאה
אולי יעניין אתכם גם
מבוסס עובדות מדע במטבח
למה שוקולד ישן מלבין, ואיך שוקולטיירים מונעים את זה
טבלה שנשכחה בירכתי הארון יכולה לצאת מאובקת ואפורה, והסיבה היא שאותו שומן בדיוק שבתוכה יכול להתמצק לפחות בשש דרכים שונות.
מבוסס עובדות מדע במטבח
לחם שהתיישן הוא לא לחם יבש, והמקרר מחמיר את זה
כיכר שנאטמה כל כך חזק שאף טיפת מים לא יכולה לברוח עדיין תתיישן, כי התיישנות היא העמילן שמסדר את עצמו מחדש בשקט, ולא הלחם שמתייבש.
מבוסס עובדות מדע במטבח
מיונז הוא כמעט כולו שמן, וחלמון אחד שומר שלא יתפרק
נערו שמן וחומץ והם ייפרדו תוך דקות, אבל מיונז הוא בערך ארבע חמישיות שמן ונשאר חלק במשך שבועות, כי החלמון עוטף כל טיפה בשכבה דקה.
מבוסס עובדות מדע במטבח
למה ג׳לי עם אננס טרי אף פעם לא מתקשה
באננס טרי יש אנזים שגוזר את החלבונים שמחזיקים את הג׳לי, ולכן הקינוח נשאר נוזלי, ואילו אותו פרי בדיוק מתנהג למופת אחרי שחיממו אותו.