צפרדעי הבריכה דוחות את מקהלת הערב בגלל כאבי גרון

בריכת מילברוק הייתה שקטה באופן חריג ביום שלישי בערב, אחרי שהצפרדעים שגרות בה הודיעו שמקהלת הלילה, קבע קבוע בלוח השנה של האביב והקיץ, נדחתה עד להודעה חדשה. דוברת הצפרדעים, שדיברה מעלה נופר ליד הקנים ונראתה קצת חולה, אישרה שכמה מהקולות המובילים התעוררו עם קרקור צרוד, ולא מהסוג שהקהל אוהב.

״זו הייתה עונה ארוכה,״ אמרה הדוברת, ועצרה פעמיים לכחכח בגרונה. ״הופענו כל ערב מאז הלילה החם הראשון של האביב, בגשם ובשמש, וחלק מאיתנו שרו את הקטעים הגבוהים. כשקבוצת הבסים מתחילה להישמע כמו שער חורק, צריך להיות אחראים.״ שאר חברות המקהלה חיכו בשקט על שפת המים בזמן ההודעה, כמה מהן עטופות, עד כמה שאפשר היה לראות, באצות בריכה.

ההחלטה לא התקבלה פה אחד. אילנית קטנה אחת, ששרה מאותו קנה בכל לילה כבר שלושה קיצים, אמרה לכתבים שאיש לא התייעץ עם האילניות, שהגרון שלה מרגיש מצוין, ושהיא לא בילתה את כל החורף מתחת לעציץ כדי לבטל דברים. אחר כך סירבה לומר אם תשיר בכל זאת, באופן שרמז שכן.

התגובות סביב הבריכה מעורבות. השפיריות המקומיות בירכו על השקט. משפחת ברווזים אמרה שלא שמה לב לשום דבר, ושאלה אם הצפרדעים היו אי־פעם רועשות במיוחד. אנפה שמעולם לא הוזמנה להופעה אחת נראתה עומדת על שפת המים כמה שעות, ולדברי עד אחד נראתה סבלנית מאוד. האנפה לא הגיבה, והצפרדעים ביקשו להרחיק אותה מאזור העיתונאים.

שכנים בסמטה שמאחורי הבריכה מודים שהשקט מוזר יותר ממה שציפו. בערב קיץ המקהלה היא סוג של צליל שאף אחד לא באמת מקשיב לו עד שהוא נפסק, כמו זמזום של מקרר או גשם על גג. כמה אנשים סיפרו ששכבו ערים ביום שלישי, בלי להבין מה לא בסדר, עד שהבינו שהבריכה פשוט השתתקה, ושהם התרגלו שקהל של צפרדעים שר להם עד שהם נרדמים. תושבת אחת סיפרה שניסתה לזמזם כדי למלא את החלל, והמשפחה ביקשה ממנה להפסיק.

המארגנות מצפות שהמקהלה תחזור ברגע שהגרונות יחלימו והערבים יחזרו להיות חמים ולחים, מזג האוויר שהדוברת תיארה כמזג האוויר היחיד שמתאים באמת לשירה. בינתיים ממליצים לתושבים להשאיר את החלונות פתוחים ולהקשיב היטב. מקורות קרובים לקנים מוסרים שאילנית קטנה אחת סירבה לבטל שום דבר, ומתאמנת בשקט על סולו.