◴ Oddly .

דף הבית איך זה התחיל

האטב הענק של נורווגיה מכבד עיצוב שהממציא שלו לא יצר מעולם

נורווגיה מציינת את Johan Vaaler כאיש שהמציא את אטב הנייר, אבל הפטנט שלו מתאר אטב אחר, והלולאה הכפולה המוכרת כבר הייתה אז על שולחנות העבודה.

אישה עליזה מרימה דף נייר ליד אטב פלדה נוצץ, גבוה מאדם, שעומד על מדשאה מול בניין עם חזית זכוכית.

מול בית ספר למנהל עסקים ליד Oslo עומד אטב משרדי בגובה של כשבעה מטרים, לולאת פלדה נוצצת וגדולה כל כך שלידה כל אחד מרגיש כמו דף נייר. הוא הוצב ב־1989 לכבוד Johan Vaaler, המהנדס הנורווגי שמכונה לעיתים קרובות ממציא אטב הנייר. כבר עשרות שנים מצטלמים לידו, והוא ציון דרך עליז במיוחד. אבל אם מתבוננים היטב בצורה שלו, מגלים את התפנית בסיפור הזה.

לאטב הענק יש שתי לולאות, אחת בתוך השנייה, בדיוק כמו האטב שבמגירה שלכם. העיצוב הזה נקרא Gem. האטב של Vaaler לא נראה כך בכלל.

מה כתוב באמת בפטנטים

Vaaler אכן רשם פטנט על אטב. הפטנט האמריקאי שלו, מספר 675,761, הוגש ב־2 בינואר 1901 ואושר ב־4 ביוני 1901. הוא מתאר חתיכת תיל קפיצי המכופפת לחישוק מלבני, משולש או בצורה אחרת, שקצותיו מונחים זה לצד זה, כך שאפשר לדחוף ביניהם דפי נייר. זה היה רעיון נאה, אבל חסרה בו הלולאה המלאה השנייה, זו שמאפשרת לאטב Gem לאחוז היטב בערימת דפים ולהחליק עליה בלי להיתפס.

בינתיים, הלולאה הכפולה כבר עבדה במלוא המרץ. שנתיים קודם לכן, בנובמבר 1899, קיבל William Middlebrook מהעיר Waterbury שבמדינת Connecticut פטנט על מכונה שייצרה אטבי תיל באופן אוטומטי, כדי שמשרדים יוכלו לחבר ניירות במקום בסיכות. על אטב ה־Gem עצמו לא נרשם פטנט מעולם, ומקובל לחשוב שהראשונה שייצרה אותו הייתה חברה בריטית בשם Gem Manufacturing Company, שנתנה לו את שמו. איש אינו יכול להצביע על היום שבו הומצא, וזה דווקא מתאים מאוד לחפץ צנוע כל כך.

סיפור האטב בתאריכים
  1. נובמבר 1899 בארצות הברית נרשם פטנט על מכונה לייצור אטבי תיל
  2. יוני 1901 האטב של Johan Vaaler מקבל פטנט אמריקאי
  3. סתיו 1940 סטודנטים באוניברסיטת Oslo עונדים אטבים על דש הבגד
  4. 1989 אטב ענק מוצב לכבודו של Vaaler

מה שאנשים מבינים לא נכון

הגרסה המוכרת אומרת שאטב הנייר הוא המצאה נורווגית. האמת עדינה ומעניינת יותר: בסביבות 1900 כמה ממציאים ניסו להחליף את הסיכה, ו־Vaaler היה אחד מהם. העיצוב שלו מעולם לא יוצר ולא נמכר, והפטנטים שלו פקעו בסופו של דבר. האטב שניצח, ה־Gem, הגיע ממקום אחר, ואין לו ממציא ידוע בכלל.

איך אטב הפך לסמל

אז למה נורווגיה אימצה את Vaaler אל ליבה? חלק מהתשובה נמצא במלחמת העולם השנייה. בסתיו 1940 התחילו סטודנטים באוניברסיטת Oslo לענוד אטבים על דש הבגד כסימן שקט ושליו של אחדות וגאווה, כאילו אמרו שהם מחזיקים יחד. פיסה זעירה של תיל מכופף הייתה קלה לענידה וקשה להתנגד לה, והאמונה שזו המצאה נורווגית הפכה אותה למתאימה עוד יותר.

אחרי המלחמה, הסיפור על הממציא הנורווגי גדל עם כל סיפור חוזר, עד שזכה באנדרטה. הפסלים בחרו בצורה שכולם מכירים, וכך מחווה ל־Vaaler הפכה לדיוקן ענק של אטב של מישהו אחר. עדיין נעים מאוד לעמוד לידו. רק זכרו, כשתחברו מחר בבוקר את הניירות שלכם, שהלולאה הכפולה הקטנה היא יתומה, וחרוצה מאוד.

מקורות

מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.

  1. Google Patents — US675761A, Paper clip or holder (Johan Vaaler, 1901) (patents.google.com)
  2. Google Patents — US636272A, Machine for making wire paper-clips (1899) (patents.google.com)
  3. Gizmodo — How the Humble Paperclip Became a Secret World War II Symbol (gizmodo.com)

לקריאה נוספת

רקע כללי, לא הביסוס לעובדות שלמעלה. כל קישור מוביל לאתר אחר.

מצאתם טעות?

ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.

כתבו אל admin@oddly.fans · כל התיקונים

מבוסס על עובדות אמיתיות. הכתבה הזאת מתארת עובדות אמיתיות ומתועדות, ונכתבה בעזרת בינה מלאכותית. בינה מלאכותית עלולה לטעות בפרטים, לכן כדאי לבדוק כל דבר חשוב מול מקור אמין, ולספר לנו אם מצאת טעות. עוד ←

אולי יעניין אתכם גם